המכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS

מתקפת הביפרים בלבנון: הזווית האיראנית חוקר תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, ד"ר רז צימט, כותב: אירוע פיצוץ אמצעי הקשר בלבנון, שבו נפצע גם שגריר איראן בבירות מוג'תבא אמאני, מגביר שוב את החשש מפני תגובה איראנית נגד ישראל, אף כי בשלב זה נראה כי טהראן שומרת על פרופיל נמוך יחסית, נמנעת מאיומים בתגובה ישירה כנגד ישראל ומתמקדת בפעילות דיפלומטית, שנועדה להביא לגינוי ישראל באו"ם, ובהגשת סיוע רפואי לפצועים בלבנון. גורמים איראניים מציגים את האירוע כעניין הנוגע בעיקרו לחזבאללה ומנסים להפחית ממשמעותו ביחס לאיראן. שגרירות איראן בביירות הכחישה את הדיווחים על מצבו של השגריר, שפציעתו כתוצאה מפיצוץ אמצעי הקשר של חזבאללה מספקת עדות נוספת לקשר ההדוק בין איראן לארגון הטרור הלבנוני. לטענת השגרירות, אמאני, שככל הנראה נפגע קשה בעיניו, נפצע באופן שטחי בלבד. כמו כן, דובר משמרות המהפכה הכחיש דיווחים על מותם של אנשי משמרות המהפכה בפיצוץ והדגיש, כי אף אחד מאנשי הארגון לא נהרג. איראן עדיין מחויבת להגיב על חיסולו של מנהיג חמאס, אסמאעיל הניה, בטהראן. ברקע העיכוב הנמשך בתגובה האיראנית לסיכול הניה, ממשיכים בכירים איראניים להדגיש את מחויבות טהראן לתגובה נגד ישראל, גם אם במאפיינים שונים מאלה של התקיפה האיראנית על ישראל בליל ה-13 באפריל 2024, במועד המתאים שייקבע על ידי איראן ובאופן שלא ישחק לידי ישראל המעוניינת, בראיית איראן, לגרור אותה לעימות צבאי כולל. ניתן להניח כי סדרת הפיצוצים בלבנון, שחשפה את החדירות המודיעינית והביטחונית של חזבאללה, מעוררת דאגה רבה באיראן, שהופתעה בעצמה מעומק החדירה של ישראל באירוע חיסולו של הניה במתחם מאובטח של משמרות המהפכה בלב טהראן. טהראן אינה יכולה להוציא מכלל אפשרות כי גם אמצעי קשר שבשימוש בכירים וארגונים איראניים עשויים להיות חדורים על ידי ישראל. הפיצוצים בלבנון עשויים לחזק את הקולות בהנהגה בטהראן הדוגלים בתגובה צבאית ישירה כנגד ישראל כדי לשקם את הרתעתה באמצעות מימוש המשוואה החדשה שנקבעה על ידי טהראן לאחר חיסולו המיוחס לישראל של מפקד משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון, חסן מהדוי, באפריל 2024. עם זאת, האילוצים שעיכבו עד כה את תגובת איראן לחיסול הניה, ובהם חשש מתגובת נגד ישראלית משמעותית, תגבור הכוחות האמריקאיים באזור (אף כי נושאת המטוסים רוזוולט עזבה את המזרח התיכון ושבה לארצות הברית), והעדפת הממשל החדש בטהראן להימנע עד כמה שניתן מעימות צבאי כולל – עדיין משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות בטהראן. לפיכך, איראן עשויה להעדיף להותיר את התגובה לפיצוצים בלבנון בידי חזבאללה, כפי שעשתה לאחר חיסולו של בכיר הארגון פואד שוכר, ולהמשיך להיערך לתגובה איכותית על חיסול הניה בזמן, במקום ובאופן שייקבעו על ידה.

בסקר חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) עולה תמונה מורכבת ומדאיגה: האמון בראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ממשיך לרדת, והציבור מביע ספקות בנוגע לאופן שבו מתבצע תחקור והפקת לקחים בצה"ל לאחר אירועי 7 באוקטובר. עם זאת, 65% מהנשאלים עדיין מאמינים בניצחון ישראלי במלחמה בצפון, ו-58% מהנשאלים מאמינים כי צה״ל ינצח במלחמה בעזה. כן נצפתה עליה של 10% בשיעור המשיבים הסבורים כי תחושת הסולידריות בחברה הישראלית נחלשה, ועליה של 5% בשיעור המשיבים המוטרדים ממצבה החברתי של ישראל אחרי המלחמה. יתר על כן, 58% מהנשאלים סבורים שחוק הגיוס החדש, המעניק פטור למרבית הציבור החרדי, יפגע במוטיבציה לשירות קרבי. נתונים אלה משקפים חברה המתמודדת עם אתגרים צבאיים וחברתיים, ומעמידים את הדרג המדיני והצבאי בפני מבחנים קשים. לתוצאות הסקר המלאות ולסקרים נוספים לחצו>> https://www.inss.org.il/he/publication/survey-september-2024/

בכירים ישראלים על כוונת החזבאללה חוקר תחום הטרור במכון, יורם שוייצר, כותב: בתוך שאון הפעולה הדרמטית של פיצוץ הביפרים של פעילי חזבאללה ברחבי לבנון, כמעט ונבלעה חשיפת פרטי ניטרול מטען הכלימגור בספטמבר שעבר בפארק ציבורי בלב תל אביב, שנועד לפגוע ברמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר משה יעלון. החוליות שהיו מעורבות באירוע זה מורכבות מפלסטינים, שנשלחו בידי חזבאללה לבצע עבורו את משימתם. כזכור, חזבאללה כבר השתמש במפגע פלסטיני שגויס בלבנון לשורות הארגון, אומן בידי אנשיו והוחדר לישראל למטרת ביצוע פיגוע המוני באמצעות כלימגור שנשא עמו מלבנון. זאת, בפיגוע שבוצע ב-13 במרץ 2023 במגידו, שבו במקום לפגוע באוטובוס אזרחי ששימש כיעד, נפגע אזרח ישראלי שנסע ברכבו בסביבה בזמן פיצוץ המטען ונמנע אסון המוני. פיגועים של פעילים בודדים שנשלחים מטעם חזבאללה ונכנסים לישראל עם מטעני חבלה, אינם תופעה חדשה והיו מוכרים מפרשיות דומות בשנות התשעים של המאה הקודמת. הדבר החדש שהופיע לאחרונה הוא הניסיון של חזבאללה להשתמש במטענים קטלניים במיוחד ובלב ערי ישראל, וכוונתו, כפי שהצהיר עליה בפומבי, להתנקש בנושאי משרות בכירים ישראלים בגבולות הארץ גם בעקבות החיסול של פואד שוכר, שיתכן וינסה לממשו. יצוין שהארגון לא סייג פעולה כזו גם בחו"ל. כמובן שדפוס פעולה כזה, בין אם מדובר בהתנקשות ממוקדת או כזו שתגרום במכוון גם לפגיעה באזרחים בלתי מעורבים, בנוסף לפגיעה באישיות הבכירה, חייב להילקח בחשבון לאור העימות המסלים עם חזבאללה ועם שאר מרכיבי הציר השיעי המורחב. הפעולה שבוצעה על ידי ישראל בלבנון באמצעות הביפרים, הינה נקודת הסלמה נוספת במערכה הצבאית בין ישראל לבין חזבאללה והציר, והיא צפויה להגביר את המוטיבציה של כלל מרכיבי הציר לנסות ולממש בהצלחה פיגועים נגד ישראל וישראלים בארץ בחו"ל, אף מעבר לסכנת המלחמה הרחבה שעלולה לפרוץ בעטיה.

פיצוץ הביפרים: האם ישראל החליטה לאן היא צועדת? חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, כותב: מבלי להתייחס ישירות לסוגיית האחריות לפיצוצים שהביאו לפגיעה באלפי פעילי חיזבאללה, אולי הסיכול הממוקד הגדול בהיסטוריה, אפשר לומר: בשבועות האחרונים ביצעה ישראל מספר פעולות מוצלחות, בהן השתמשה בכלים, ביכולות ובמודיעין שנשמרו כולם לעת מלחמה רבתי בלבנון. אין לאויב דרך לפרש זאת אלא כיציאה ישראלית למלחמה שכזו, מה שמקרב אותה בפועל. מכיוון שעד כה נמנעה ישראל ממערכה שכזו, יש לשאול מה השתנה: האם באמת מישהו משוכנע, שיש למערכה תמונת סיום ברורה שבה אפשר יהיה להחזיר את תושבי הצפון בבטחה לבתיהם? ממה היא מורכבת? הכרעה צבאית של חיזבאללה תדרוש לא רק מהלומה אווירית בכל לבנון (ותעלה בנזק חסר תקדים לעורף בישראל), אלא גם תמרון קרקעי נרחב. ומה יהיה אחר כך? האם באמת בכוונתנו ליצור רצועת ביטחון בלבנון ולהחזיק בה? ואם לא, האם יש למערכה מנגנוני סיום שיביאו למצב יציב, שיאפשר את חזרת התושבים? יש לקוות שלא היה כאן רק מקרה של הזדמנות מבצעית, שבעבר הובילה לא פעם את קבלת ההחלטות במקום שיתקיים תהליך הפוך – בירור מלא של היעדים ושל הדרך להשיג אותם ואז הפעלת הכוח. וכך או כך צריך לזכור: המלחמה מול "ציר ההתנגדות" נמשכת, סוף או הכרעה בעזה אינם נראים באופק - ותזכורת כואבת לכך קיבלנו עם נפילת שלושה לוחמים ולוחמת ברצועה אתמול – וניצחון אמיתי, שהוא בהחלט מן האפשר, יהיה רק במהלך מדיני שיביא להקמת חזית של ממש מול הציר, ליצירת אלטרנטיבה לחמאס בעזה ולריסון איראן ושלוחיה.

פיצוץ הביפרים בלבנון:ההחלטות העומדות בפני חזבאללה וישראל חוקרת תחום לבנון וחזבאללה במכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי, כותבת: פעולת הפיצוץ בו זמנית של אלפי הביפרים של פעילי חזבאללה, בעיקר בלבנון וגם בסוריה, מסמנת עליית מדרגה משמעותית נוספת במלחמת ההתשה בין צה"ל לחזבאללה ומגבירה את הסיכויים להתרחבות מעגל הלחימה. ישראל לא נטלה אחריות למעשה, אך חזבאללה לאחר תחקיר קצר (כמו גם ממשלת לבנון) הפנה אליה את האצבע המאשימה והבטיח תגובה הולמת. הארגון, המנסה לאורך כל הדרך לעצב משוואות של פעולה ותגובה מול צה"ל, לא יכול שלא להגיב למבצע חריג זה, בעל התוצאות הדרמטיות לחזבאללה, אשר ספג נזק עצום הן ברמה האופרטיבית והן במישור המורלי. מדובר במבצע מסתורי ומפתיע בו נפגעו אלפים מפעילי הארגון (מאות ספגו פגיעה חמורה), ביניהם בכירים, ובתי החולים בלבנון מתקשים להתמודד עם כמות הפצועים שמספרם המדויק לפי שעה איננו ידוע. כמו כן נפגעה מערכת הפיקוד והשליטה של הארגון, באופן שיקשה על תפקודו בהמשך ובתוך כך על התארגנותו לתגובה. צפוי, כי תגובת חזבאללה לא תהייה מידית ובשלב זה מסתמן כי הארגון שוב מנסה לייצר הבחנה בין התגובה הקשה הצפויה מצדו לבין המשך מלחמת ההתשה שהוא מנהל מול ישראל כבר כמעט שנה והוא ינסה לשמור על שגרת התקיפות היום יומיות שאימץ. אך מוקדם עדיין לקבוע אם נסראללה, בתאום עם שותפתו הבכירה איראן (שהשגריר שלה בלבנון הוא בין הנפגעים בפיצוץ) יבחר לדבוק באסטרטגית ההתשה בה נקט עד כה ולהסתפק בתגובה חריגה אך מצומצמת בהיקפה כדי להימנע ממלחמה רחבה, או שהאירוע יוביל לשינוי באסטרטגיה של הארגון שיבקש לנצל את ההזדמנות ליזום בעצמו את הרחבת המלחמה. בפני ישראל עומדות שתי אפשריות: הראשונה, לעצור ולעבור לעמדת המתנה לאחר היתרון החשוב שמעניק לה אירוע זה במאזן הכוחות מול חזבאללה ולתת הזדמנות נוספת לניסיונות לקידום הסדרה מדינית בצפון למרות הסיכויים הנמוכים להצלחתה; והשנייה, לנצל את הבלבול והמבוכה בעקבות מבצע זה לקידום מהלומות נוספות לצמצום היכולות של הארגון, כמו גם המוטיבציה שלו להמשיך לקשור את גורל לבנון בגורלה של המלחמה בעזה, תוך נטילת הסיכון של חציית סף המלחמה. כך או כך, שני הצדדים עלו על מסלול המקרב את האפשרות למלחמה כוללת בצפון, שעלולה להפוך במהרה למערכה רב חזיתית בין ישראל לכל מרכיבי הציר השיעי, במקביל להמשך המלחמה בעזה.